הסיפור של אוריתא
געגוע הביתה,
שהפך לאוריתא.
לסיפור של שנירציתי להסתכל על הקירות בבית ולהרגיש את החיבור שלי ליהדות.
מבית לבית, החיבור נשאר.
- ישראלהבית
- קזחסטןשלוש שנים
- רומניההיום
בית, גם רחוק מישראל
בשנים האחרונות אני חיה עם משפחתי מחוץ לישראל. אחרי שלוש שנים בקזחסטן עברנו לרומניה, שבה אנחנו חיים גם היום. בכל בית חדש היה לי חשוב ליצור מקום שהוא יפה, חם ומעוצב - אבל עם הזמן הרגשתי שחסר לי משהו.
מה שהיה חסר על הקיר
רציתי להסתכל על הקירות בבית ולהרגיש גם את החיבור שלי ליהדות. רציתי מילים של ברכה וקדושה - אבל בצורה שתשתלב באמת בבית מודרני ובעיצוב שאני אוהבת. חיפשתי ולא מצאתי בדיוק את מה שדמיינתי. אז נולד הרעיון להפוך את החיבור הזה למציאות.
מגעגוע אישי לרעיון משותף
התחלתי לפתח את הקונספט של יצירות יהודיות במראה מודרני ומדויק - כאלה שלא צריך לבחור בהן בין קדושה לעיצוב. כשהתחלתי לשתף את הרעיון והיצירות, הגיעו עוד ועוד הודעות מאנשים שהרגישו בדיוק כמוני. שם הבנתי שזה לא רק הגעגוע שלי - יש רצון אמיתי להכניס הביתה יותר משמעות, שורשים וקדושה, מבלי להתפשר על העיצוב.
כך נולדה אוריתא
כך נולדה אוריתא - מתוך הרצון לקחת מילים, פסוקים וסמלים שמחברים אותנו לשורשים שלנו, ולהכניס אותם הביתה בדרך עכשווית, אסתטית ומלאת משמעות.
שני ברגר ארד
